אבחון פסיכולוגי התפתחותי לפעוטות ולילדים בגיל הרך


בשנות החיים הראשונות מבוצע אבחון התפתחותי אשר מטרתו לבדוק את תחומי ההתפתחות השונים ולמקד את החוזקות בצד הקשיים אשר עולים בתפקודו של הילד בחיי היום יום ובתחומי ההתפתחות השונים. האבחון בודק את תפקודו של הילד בתחומי ההתפתחות השונים היחס למצופה לגילו, ובמידה וקיים פער ואיחור, הדבר עשוי להעיד על עיכוב התפתחותי. ולהיפך, במידה וקיים פער לטובה, אנו נתייחס לתחומי החוזק של הילד וליכולות גבוהות הבאות לידי ביטוי.

ככל שהפעוט גדל, ניתן יותר להעריך כל תחום בנפרד וכן יכולת כוללת של תפקוד. כמו כן, מגילאי שלוש- ארבע, היכולות הופכות להיות למובחנות יותר זו מזו וליציבות יותר, ולכן בגילאים גדולים יותר אנו מעריכים את היכולת הקוגנטיבית של הילד.

באבחון הפסיכולוגי ההתפתחותי מוערכים תינוקות ופעוטות במטרה להעריך את התפתחותם הכללית ואת תפקודם בתחומים השונים. אבחון זה יכול להיעשות עד גילאי שלוש שנים לערך.
מטרת האבחון ההתפתחותי היא לבדוק באלו תחומים יש לקדם עוד את הילד ולסייע להמשך התפתחותו בתחומים בהם קיים קושי או פער ביחס למצופה מגילו.

האבחון ההתפתחותי כולל אבחון פורמלי, שהוא מבחן עם נורמות ביחס למצופה לגיל וכן תצפיות במשחק, ציורים ושיחה עם ההורים. הערכה של התפקוד הרגשי – התנהגותי של הילד חשובה הן במהלך האבחון והן מדיווח ההורים ביחס לתפקודיו השונים בהקשר המשפחתי ובמסגרת החינוכית שבה הפעוט מבקר.
רמת ההתפתחות מאופיינת בציון DQ. ציון DQ משמעו הגיל שבו הילד מתפקד חלקי הגיל הכרונולוגי של הילד כפול 100. ילד שמתפקד מעל לגילו יקבל ציון DQ מעל 100, בעוד שילד שמאחר בהתפתחותו יקבל ציון פחות מ- 100. DQ נמוך מ- 62 מאפיין ילדים עם עיכוב התפתחותי משמעותי ופחות מ- 55 עם עיכוב התפתחותי ניכר.

אבחון קוגנטיבי לילדים

מטרתו של האבחון הקוגנטיבי היא להעריך את יכולתו האינטלקטואלית של הילד. התפקוד האינטלקטואלי מורכב מתפקוד קוגנטיבי מילולי ותפקוד קוגנטיבי ביצועי, וכן מוערכת היכולת האינטלקטואלית הכללית. התפקוד הקוגנטיבי הוא יציב יחסית והוא תקף לשלוש שנים לפחות.

ככל שהילד גדל ומתפתח ומשתלב תחילה במסגרות גניות ולאחר מכן במסגרות בית ספריות, מגיל ארבע שנים לערך, האבחון הקוגנטיבי מעריך יכולות נוספות הכוללות מדדים של מהירות עיבוד המידע, תפקודי זיכרון, יכולות תפיסתיות ותפקודים גרפו מוטוריים.

האבחון פסיכולוגי כולל בנוסף להערכה הקוגנטיבית, הערכה של התחום הרגשי וההתנהגותי, האופן שבו הילד יוצר קשר ומשתף פעולה באבחון, אופני הביצוע, דפוסי התנהגות וקשר וכן טווחי קשב וריכוז שהילד מציג. המידע שההורים מוסרים משמעותי מאוד בתהליך האבחון והערכה, וכן הערכתם לגבי מידת היות תפקוד הילד באבחון משקף או לא את תפקודו בחיי היומיום. בהתאם לתוצאות האבחון ניתן למקד את הטיפולים להם הילד זקוק לשם התקדמותו בתחומים השונים.

באבחון קוגנטיבי נמדד ציון IQ, שהוא ציון מבחן האינטליגנציה, והוא כולל ציון כולל וכן ציון בתחום המילולי וציון בתחום הביצועי. למבחן נורמות היכולות להצביע היכן תחומי החוזק ותחומי הקושי שהילד מציג.
על פי ממצאי האבחון ניתן להמליץ על הערכות וטיפולים פרא רפואיים להם הילד זקוק (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, עובדת סוציאלית או פסיכולוגית התפתחותית), וכן במידת הצורך על התאמות של מסגרת חינוכית מתאימה או העזרה שהילד זקוק לה בתוך המסגרת החינוכית.

לבסוף, האבחון ההתפתחותי והאבחון הקוגנטיבי יכולים להוות גם כלי עזר ומעקב אחר התקדמותו של הילד ובחינת הצרכים לאחר תקופה של טיפולים או עזרה במסגרת החינוכית ו/או הביתית ולבחינת צרכיו של הילד מחדש.