התפתחות בשנה הראשונה לחיים

התפתחות בשנה הראשונה לחיים: הקדמה כללית
בעבר היו תיאורטיקנים- ובהם תיאורטיקנים פסיכואנליטיים חשובים שחשבו שהתינוק חסר ישע ותלוי לחלוטין בסביבה החיצונית לסיפוק כל צרכיו (נקרא שלב אוטיסטי).

פריצת הדרך של התיאורטיקנים ההתפתחותיים (בשנות ה-60 ה- וה-70) ובהם Brazelton, Koslowski & Main, 1974; Stern, 1980; 1965;,f Wolf) הייתה ההבנה שהתינוק משפיע על הסביבה כבר מרגע הולדתו בו בעת שהסביבה משפיעה עליו.

במחקרים התפתחותיים אלה ואחרים נמצא שהתינוק כבר בימים ובשבועות הראשונים לחיים הוא אקטיבי, מתארגן ומחפש גירויים ויצירתי בדרך שבו הוא בונה את עולמו. בשלבי ההתפתחות הילד מבין שיש עולם חיצוני לו ומתחיל לעשות אינטראקציה מכוונת ולתקשר.

בתיאור שלבי ההתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית, השפתית והרגשי אנחנו נעזרים בהתייחסות לגיל או שלב מסוים. למעשה החשיבות היא בהבנת רצף ההתפתחות ופחות הגיל הכרונולוגי המדויק. (ראה נושא שלבי התפתחות קוגניטיבית ופיאז'ה).

לידה עד 6 שבועות:

המשימה ההתפתחותית של התינוק היא וויסות פיזיולוגי:
הילוד עסוק בוויסות פיזיולוגי וויסות עצמי (גרינשפן).

מעגלי שינה וערות: 12-18 שעות שינה
דפוסי שינה של יום ולילה
חשיבות השינה להתפתחות והבשלה נוירולוגית
השינה מורכבת מתהליך ביולוגי-פיזיולוגי ומרכיב חברתי.
התפתחות התפיסה:
חוש השמיעה- תינוק שומע מלידה, צריך לדבר אליו ממרחק קרוב. מבחינים יותר בקול גבוה. חוש הראייה- ראייה של קונטרסטים , מרחק אופטימאלי לראייה (15 סנטימטר).
התחלה של מעקב אחר חפצים, מעקב אחר פני אדם, חיוך חברתי- התחלה.
מגע ומישוש- יש צורך רב במגע פיזי
ריח וטעם- ילודים רגישים מאוד לטעם וריח, מזהים את האם לפי ריח.

התפתחות מוטורית:
אין שליטה על שרירי הצוואר, יכול להרים את הסנטר כאשר על הבטן. מסובב את הראש לצליל.

התפתחות תקשורת ושפה:
בחודשיים הראשונים לחיים התינוק משקיע מאמץ על מנת לעורר את ההורה או המטפל לצרכיו הבסיסיים ע"י בכי, קשר עין וחיוך. הביטויים התקשורתיים של התינוק הם גלובלים ומערבים את כל הגוף. התינוק מצליח בפעולה התקשורתית כאשר המבוגר נענה לצרכיו ונותן משמעות למסריו השונים. המצבים התקשורתיים תלויים במצבי שינה וערות.
*במצבים פתולוגים של חוסר הענות לבכי של התינוק כגון הורים מזניחים או ילדי מוסדות נצפתה מצוקה קיומית ותגובה של חוסר אונים נלמד או נרכש.

התפתחות קוגניטיבית (מתוך Cole & Cole, 2004 )- שלב סנסורי-מוטורי:
בשלב זה התינוק עסוק בתיאום של החושים הסנסורים (ראייה, שמיעה, מגע) והתנהגויות מוטוריות פשוטות.

בגיל לידה עד 6 שבועות זה מתואר כתת שלב הרפלקסים: יש סכמות של רפלקסים, מציצה, לפיתה וגישוש אחר פיטמה. הילוד מתמקד באובייקטים שקרובים אליו ולא מחפש אובייקטים שהוסרו מטווח הראייה שלו.

התפתחות רגשית-
הבכי הוא שלב ראשוני ומרכזי בהתפתחות הרגשית-
בכי– ישנה עקומת בכי אוניברסאלית, יש עלייה בכמות הבכי עד החודש השני לחיים וירידה עד לחודש הרביעי (Adamson 1996) תוצאות המחקרים מראים כי גם בתרבויות מגוונות בעולם ישנה עקומת בכי זהה. תדירות הבכי משתנה בין תינוק לתינוק ותלויה בנטייתו של התינוק לבכות ובמענה שההורה נותן לבכי- מחקרים הראו כי ככל שהמבוגר מגיב מהר יותר התינוק בוכה פחות.
מה שחשוב לשים דגש הוא המידה בה תופס המבוגר את הבכי- זה תלוי בניסיון של המבוגר, במשמעות התרבותית שניתנת לבכי. מבוגרים נוטים להסביר את הבכי לפי הקונטקסט, לפי הניסיון שלהם עם התינוק ותינוקות אחרים. נמצאו הבדלים בתגובות לבכי שהיו קשורות למצב הבריאותי של התינוק.

מבוגרים מתארים כי הם מבחינים בין סוגי הבכי ועוצמתו כגון:
בכי בסיסי או של רעב– מתואר כבכי ריתמי וחזרתי.
בכי של כאב– בכי המתחיל לפתע ויש פרקי זמן של עצירת נשימה.
בכי של כעס– בכי ריתמי כבכי בסיסי אך שונה בעוצמה.

לא נמצא לכך עדות מחקרית להבדלים בין סוגי הבכי וישנה טענה שההבחנה בין סוגי הבכי קשורה לצורך של המבוגר להבחין בין סוגי הבכי השונים. מכיוון שהמבוגר הוא זה שנענה או מגיב לבכי זה חשוב מאוד להבין את תפיסותיו בנושא.

התינוק: לתינוק כוחות איתם הוא בא לעולם ההופכים אותו למסוגל להיות פרטנר לתקשורת כגון – בכי בתחילת החיים המגייס את המבוגר (סירנה ביולוגית) ואשר יש לראותו כאקט בינאישי, חיוך חברתי, ג'סטות. התינוק הוא יוזם ומגיב, הוא אינו פרטנר חסר אונים. גם המערכת התפיסתית של תינוקות גורמת להעדפה של פני אנוש על פני אובייקט דומם, קול אנושי על פני צלילים. תינוקות מעדיפים גירויים מוכרים וכך מפתחים עדיפות לקול ולפנים של הוריהם. כך נוצר מעגל המחזק את התקשורת עם פרטנר מסוים.

מצבי העירות והשינה של התינוק הינם מסגרת שבתוכה מתרחשת התקשורת. קיימת חשיבות רבה להבנת מצבים אלו משום שהם ראי לארגון הפיזיולוגי של התינוק ומאותתים על צרכיו המיידיים והזמינות שלו אל החוץ. המטרה עיקרית בשלב זה הינה ביסוס וויסות פיזיולוגי שיאפשר עניין בעולם.

ההורה: ההורה מצדו מתאים את האינטראקציה למאפיינים התפיסתיים של התינוק (דידקטיקה אינטואיטיבית): שומר מרחק מהתינוק בהתאם לטווח הראייה, מדבר בתדירויות שתינוקות מעדיפים (baby talk ), מגזים הבעות פנים וווקליזציות, מתזמן את התגובות בקצב איטי. מספק לילד שגרה מתאימה שתתרום לארגון המערכות הפיזיולוגיות תוך רגישות למצבי עירות ושינה, מספק גירויים מתאימים

שישה שבועות עד שלושה חודשים

המשימה ההתפתחותית של התינוק היא מעבר לשלב חדש כתוצאה מהבשלה נוירולוגית.

מוטורית– מרים ראש בשכיבה על הבטן, חזותי- עוקב אחר חפץ נע, חיוך חברתי

שמיעה– מגיב לקולות חזקים בהפסקה של פעילות או הגברתה. לפי טיפת חלב – אין גיל מוקדם מדי להפניה למכון אודיולוגי.

שפה: משמיע קולות כתגובה לגירוי. מגוון הקולות מתרחב וכולל קולות שאינם קולות מצוקה אלא קולות המיה ועונג.

תקשורת: חיוך חברתי- חיוך בתגובה לגירוי חברתי, דיבור, נגיעה, בתגובה לפני הוריו.
התפתחות רגשית- – פיתוח אינטימיות, מעורבות הדדית בקשב וברגש

התינוק : מתחיל לפתח מערכת יחסים מובחנת עם ההורים. מתחילים לזהות דיאלוג בין ההורה והילד, שטרן כנה 'ריקוד בעולם של שברירי שניה'. ראשית התיאום הבינאישי בשיתוף במסרים רגשיים. מתואר שינוי ביו-חברתי- התנהגותי: הכוונה לנקודות מעבר מבחינה התפתחותית אשר מתרחשים בו זמנית של שינוי והתפתחות ביולוגית וסוציאליות המביאות להתנהגויות חדשות.

התינוק ער זמן ממושך יותר, ממקד מבט ויוצר קשר עין, משמיע קולות מגוונים, מחייך חיוך חברתי, מסוגל להביע רצון לתקשורת ברצף של קול, מבט, חיוך. התינוק לומד להשתמש בגופו כדי ליצור קשר עם ההורה, לסקור את הסביבה ולחפש אחר פנים וקולות מוכרים. התינוק נהנה מרצפים חזרתיים, מגיב למשחקים שיש בהם אלמנט מוכר ואלמנט חדש. התינוק מבחין בין מבעים אפקטיביים שונים ובין הבעות פנים שונים: למבע של שמחה הגיבו בפעילות. למבע של כעס לאי נחת וקיפאון ולעצב הגיבו ברגיעה (.(Haviland & Lelwica, 1987; Emde et al 1976

המבוגר: בונה יחידות תקשורתיות המתאימות ליכולת הקליטה של התינוק, בודק את הקשב ומעורר אותו, חוזר על רצפים בליווי שינויים, מתאים את קצב ורמת הפעילות לזו של התינוק, משנה ומווסת את התנהגותו בהתאם לאיתותי התינוק, רב הזמן מסוגל להיות בסינכרוניזציה לתינוק וכאשר טועה מסוגל לתקן.

התפתחות קוגניטיבית– מגיל 6 שבועות עד 4 חודשים- מתואר תת שלב של תגובות מעגליות ראשוניות.
תגובה מעגלית היא התנהגות המחוללת התנהגות מעניין- בד"כ במקרה, המביא לחזרה על ההתנהגות. תגובה מעגלית ראשונית היא תגובה שמעורב בה רק גופו של הילד על הסביבה ללא מעורבות של אובייקטים חיצוניים. לדוגמא, למשל מציצת אגודל או כף יד.

שלושה חודשים עד חצי שנה

ההתפתחות במוטוריקה עדינה וגסה המאפשרת חקירה אקטיבית והתינוק מתמקד יותר בסביבה החיצונית.
מוטורית– מרים ראש וחזה בשכיבה על הבטן. בין גיל חודשיים וחמישה חודשים – התחלת היפוך ראשית מהבטן לגב ואח"כ מהגב לבטן.
מוטוריקה עדינה ומשחק– משלב אצבעות, משחק בידיים: מביא ידיים לפה.
לקראת גיל חמישה חודשים- מביא רגליים למרכז הגוף ומשחק עם הידיים והרגליים.
משחק ותיאום עין יד- הושטת יד לחפץ, ניסיון לתפוס אותו
תפיסה:
שמיעה- התפתחות של יכולת ההבחנה השמיעתית בין צלילים שונים. מפנה ראש למקור של צליל.
שפה: משמיע קולות, מלמולים עיצוריים.
תקשורת– צוחק בקול, מגיב למצבים חברתיים כגון חיוך של ההורה, דיבור אל התינוק.
שינה וערות– התגבשות של דפוסי שינה וערות ברורים יותר.

התפתחות קוגניטיבית:
תת שלב של תגובות מעגליות שניוניות (מגיל ארבעה חודשים עד 8 חודשים)- התינוק מתנסה באקראי בהתנסות פעילה על ההשפעה של תגובותיו על אובייקט חיצוני וכתוצאה מכך הוא חוזר על הפעולה שוב ושוב. לדוגמא, ילד שמושיט באקראי ידו לחפץ התלוי באוניברסיטה, נהנה מהמנגינה וממשיך שוב ושוב להושיט את ידו כלפי חפץ זה.

חצי שנה עד תשעה חודשים:

מוטורית– מרים ראש משכיבה על הגב, מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב. התפתחות של ישיבה עם תמיכה או עצמאית.
התפתחות משחק: מעביר חפץ מיד אל יד.
התפתחות שפה– תינוק משמיע הברות חוזרות ומלמולים רב הברתיים החוזרים על עצמם.
התפתחות תקשורתית– גיל 6-12 חודש: התפתחות תקשורת היא דו-כיוונית והתקשורת היא מורכבת יותר. מתפתחת היכולת המוטורית, תנועתיות, יכולת הפניית קשב וסריקה ויזואלית)

תינוק: מבין כי יש לו השפעה על הסביבה, יוזם ופותח מעגלי תקשורת, חלה הרחבה ביכולת שלו לעניין וליזום אינטראקציה, הוא ערני יותר לאפקט של המבוגר ומשתמש בו לפתור אי ודאות המעוררת חרדה דרך השהיית מבט במבוגר ויכול לקרוא את המבט והבעות הפנים. תופעה זו מסמלת את היכולת המתפתחת אצל הילד להבין שלאחר יש מחשבות ורגשות ושיש משהו שהאחר יודע. מבחינה תקשורתית מופיעים רצפים מורכבים יותר של תקשורת הכוללים שילוב של מחוות, קשר עין, ווקליזציות. תינוקות מתחילים להצביע, הם מודעים יותר לרצונותיהם וליכולת שלהם להשיג אותם. תינוקות בונים משפטים קצרים של תקשורת לא מילולית לצורך השגת רצונם. הם גם לומדים לזהות ולהבין מחוות לא מילוליות. מתחיל חיקוי של קולות ההורים, הווקליזציה יותר מגוונת (עם אינטונציה) והקולות משמשים להבעת רגשות וצרכים.

*התינוק באורח מפתיע מאבד עניין באותם משחקי פנים אל פנים ומפנה את תשומת ליבו לחפצים בסביבה. אנו נכנסים לתקופה של מעורבות משותפת באובייקט שדורשת למען סיפוקה יכולות חדשות והענות מתאימה של שותף. כל זאת לאחר מעורבות בין אישית אינטנסיבית.

במושגי תקשורת ההתעניינות באובייקט פירושה מעבר לתקשורת של ייחוס – החידוש מתבטא בעירוב של אובייקט לתוך המערכת הבין אישית וכך פעולה במערכת משולשת: הורה-ילד-אובייקט. סוג זה של תקשורת דורש קשב משותף מורכב יותר, יכולת "הפעלה" או "הבאה" של אדם אחר לפעולה והבנה של תודעת האחר. התפתחות זו במלואה היא תהליך שנמשך במשך מספר חודשים ומגיע לשיאו סביב גיל 13 חודש.

תפקיד המבוגר, בעיקר המטפל\ת בהתפתחות: להעניק משמעות להתנהגות התינוק, לפענח ברגישות את הצרכים והאיתותים, להמשיך בהרחבת מעגלי תקשורת, ולבסס מיומנויות של ניהול שיחה- וויסות הקשב, חוקי שיח. כל אלה הפעולות האלה נעשות באופן לא-פורמאלי, ולפעמים באופן לא מודע. המבוגר נהנה מפעולות אלה, וגם הילד.

מדברים על מושג של attunement בעקר סביב גיל שמונה חודשים, ההורה מתייחס ומגיב לאיתותים של הילד באופן המצביע על תפיסה מדויקת של החוויה של התינוק, במו דליות שונה מזו של התינוק (זהו לא חיקוי פשוט) .

התפתחות חברתית ורגשית– בגיל חצי שנה התינוק מתחיל לגלות עניין בחפצים ויוצר מעורבות עם המבוגר סביב החפץ. מתחיל קשב משותף. מתחילה התפתחות ההבנה שלאחר יש תודעה משלו.
התינוק מגיב באופן שונה לאנשים מוכרים וזרים: "התקשרות", "חרדת הזר".
Stranger distress – תגובה שלילית לאנשים זרים המתחילה להופיע בגיל חמישה חודשים ועוצמתה גוברת בין גיל 7 לעשרה חודשים. דרגת המצוקה מזרים משתנה מתינוק לתינוק, לרוב נעלמת כעבור חודשיים שלושה ולעיתים נמשכת עד שנת החיים השנייה.
Separation distress – תהליך המתפתח במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה, מקביל לתהליך ההתקשרות ומבטא את המצוקה של התינוק כאשר האם או דמות טיפולית מתרחקות או עוזבות את החדר.
התקשרות- תהליך המתפתח במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה ומוסיף להתפתח בתקופת הגיל הרך. בבסיסה שעות של פעולות גומלין בין התינוק וההורה או המטפל.
הדמויות שאיתם הילד יוצר התקשרות מהוות בסיס בטוח להתפתחות, חקירה ומשחק.

התפתחות מוטורית מאפשרת ניידות ושליטה על הגוף ופעולותיו.

• התפתחות חברתית ורגשית: תהליך ההתקשרות ופחד מזרים.
• התפתחות תקשורת מכוונת דו כיוונית.
• מבחינה שפתית- הפקת רצפים של מלמולים והברות

תשעה חודשים עד שנה

• מבחינה מוטוריקה גסה הילד יותר פעיל ונייד בסביבתו.
• מוטוריקה עדינה- התפתחות של ישיבה מאפשרת התפתחות של תפקודי הידיים ומניפולציות עדינות
• התפתחות קוגניטיבית- תיאום בין פעילויות נפרדות לרצף של פעילויות מכוונות מטרה.

שינה– 10-14 שעות
מוטורית– מתיישב ללא עזרה, מקים את עצמו לעמידה. הולך בעזרת רהיטים.
מוטוריקה עדינה– תפיסת "צבת"- מניפולציה בכף היד והאצבעות לאחיזה של חפצים קטנים כגון צימוק או אפונה. לקראת גיל שנה התפתחות לאחיזת "פינצטה" (אצבע ואגודל).
תקשורת: מגיב לשמו, מגיב וערני לסביבה, קשב משותף, משתתף במשחק חברתי (כגון "קוקו"). יוזם משחק הדדי).
הבעת שפה– חיקוי קולות, הברות , קולות של חיות. אומר מילה אחת או מפיק קולות משמעותיים מכוונים.
הבנת שפה– הבנה של הוראה פשוטה.

התפתחות קוגניטיבית– תת שלב תיאום של סכמות (גיל 8-12 חודש)– בשלב שה מתחיל תיאום בין פעילויות נפרדות לרצף של התנהגויות מכוונות כלפי מטרה. כגון, פעילויות פתרון בעיות כגון הסרת מכשול בדרך להשגת חפץ רצוי. התפתחות של קביעות אובייקט.

מבט על השלבים של התפתחות שכלית: המחקר של פיאז'ה ((Piaget, 1952

התינוק עסוק בתיאום של החושים הסנסורים (ראייה, שמיעה, מגע) והתנהגויות מוטוריות פשוטות. ישנן 6 תת שלבים המבוססים על שלביו של פיאז'ה.

בגיל לידה עד 6 שבועות זה מתואר כתת שלב הרפלקסים: יש סכמות של רפלקסים, מציצה, לפיתה וגישוש אחר פיטמה. הילוד מתמקד באובייקטים שקרובים אליו ולא מחפש אובייקטים.

מגיל 6 שבועות עד 4 חודשים– מתואר תת שלב של תגובות מעגליות ראשוניות:
תגובה מעגלית היא התנהגות המחוללת התנהגות מעניין- בד"כ במקרה, המביא לחזרה על ההתנהגות. תגובה מעגלית ראשונית היא תגובה שמעורב בה רק גופו של הילד על הסביבה ללא מעורבות של אובייקטים חיצוניים. לדוגמא, למשל מציצת אגודל או כף יד.

מגיל ארבעה חודשים עד 8 חודשים– תת שלב של תגובות מעגליות שניוניות: התינוק מתנסה באקראי בהתנסות פעילה על ההשפעה של תגובותיו על אובייקט חיצוני וכתוצאה מכך הוא חוזר על הפעולה שוב ושוב. לדוגמא, ילד שמושיט באקראי ידו לחפץ התלוי באוניברסיטה, נהנה מהמנגינה וממשיך שוב ושוב להושיט את ידו כלפי חפץ זה.

מגיל שמונה חודשים עד 12 חודשים– תת שלב תיאום של סכמות (גיל 8-12 חודש)– בשלב זה מתחיל תיאום בין פעילויות נפרדות לרצף של התנהגויות מכוונות כלפי מטרה. כגון, פעילויות פתרון בעיות כגון הסרת מכשול בדרך להשגת חפץ רצוי. התפתחות של קביעות אובייקט.

מגיל שנה עד 18 חודשים– תת שלב תגובות מעגליות שלישוניות (12-18 חודש)– גיוון של פעילויות חוזרות ונשנות בצורה של ניסוי וטעייה.

מגיל 18 חודשים עד שנתיים-תת שלב התחלה של חשיבה ייצוגית (18-24 חודש)– התחלה של חשיבה ייצוגית או סימבולית. מופיעות סכמות מנטאליות מורכבות. התפתחות של חיקוי ומשחק.

מחקרים עדכניים מראים כי הרצף של פיאז'ה היה נכון אולם חלק מן תינוקות מגיעים לשלבים אלו בגיל מוקדם הרבה יותר. ילדים תופסים קביעות אובייקט בגיל צעיר אולם אינם מסוגלים מוטורית לחפש אחריו. המקרים העכשוויים מתמקדים בתפיסת אובייקט והבנתו ללא מעורבות מוטורית. יש גם הבדלים בין תרבויות ב"קצב" ההגעה לכל שלב, ויש הבדלים אישיים גדולים בין ילדים Cole, Cole & Lightfoot, 2004) .

סוגיות אלה לא עניינו את פיאז'ה. החשיבות של מחקריו מונחת בקביעות סדר שלבי ההתפתחות בילד,וסדר זה, כנראה, הוא אוניברסאלי.

התפתחות שפה בשנה הראשונה לחיים (מתוך שרוף ושות' 1996):

כאשר פעוט רוכש את שפת אימו הוא זקוק לשתי מערכות נפרדות של מיומנויות:
מיומנויות הפקה (productive skills)
מיומנויות קליטה (receptive skills)
מרצף ההתפתחות עולה כי התינוק צריך לרכוש בשנת חייו הראשונה שליטה על אברי הדיבור שלהם (פה, שפתיים, לשון ומיתרי הקול) אשר תאפשר להם להפיק צלילי דיבור. כמו כן, התינוק צריך להיחשף לצלילי דיבור ולהתחיל לחקות אותם. התינוק יצרף ויפיק צלילים רק לאחר שיזהה אותם.
בשנת החיים הראשונה חלה התקדמות רבה ברכישת הצלילים של השפה, עוד לפני שהתינוק מתחיל לבטא מילים.
תקופה מוקדמת זו של רכישת שפה מכונה הגייה קדם-לשונית ומתחלקת לחמישה שלבים:

1. בכי (crying) לידה עד חודשיים– מיד לאחר הלידה אמצעי התקשורת העומד לרשות התינוק הוא כי. בשלב ראשוני זה הבכי הוא הגייה רפלקסיבית החלה אוטומאטית בכל פעם שהתינוק מרוגש יתר על המידה. בכיים של התינוקות משתנה על פי טבעה של חוסר הנוחות (למשל רעב לעומת כאב).
2. המיה (cooing) גיל חודשיים עד ארבעה– התינוק מתחיל להשמיע גם קולות המביעים עונג או סיפוק. הגייה זו מורכבת מצלילי תנועות (כגון "או") המביעים עונג וסיפוק. בשלב ההמיה התינוקות גם מתחילים לצחוק בקול.
3. משחק קולי (vocal play) גיל ארבעה חודשים עד חצי שנה– בשלב זה התינוקות מנסים כל מיני יכולות קוליות ומפיקים כל מיני צלילים במגוון גבהים של צליל ועוצמות. בשלב זה מתחילים לבטא באקראי הברות פשוטות המורכבות מצירופים של עיצור ותנועה (כגון "בה", "גה","מה").
4. מלמול קנוני (canonical babbling) גיל חצי שנה עד עשרה חודשים– בשלב זה ההגיות של התינוק נשמעות דומות יותר ויותר לדיבור. מתחילים להפיק רצפים של הברות. בהתחלה רצפים של אותו הברה (כגון מה-מה-מה) ואחר-כך רצפים של צירופים שונים של עיצור ותנועה (כגון או-בה-בה-גה). בשלב המלמול הקנוני התינוקות מחקים את הפונמות הייחודיות לשפת האם שלהם..
5. מלמול שיחה או עגת תינוקות (converssational babbling or jargon)
   לקראת גיל 10 חודשים התינוקות מתחילים להשתמש בהטמעה והנגנה דומות לאלו של מבוגרים. בגלל דפוסים אלו נשמעת שפת התינוקות דומה לדיבור ושיחה ונדמה שיש בה שאלות ודו שיח אולם עדיין ללא מילים ברורות. בין גיל 10 חודשים לשנה מרבית התינוקות עוברים למלמול ודיבור תוך שימוש במילים. בשלב זה מתחילות להופיע מילים טרומיות (proto-words) – הגיות שהילד מייחס להן משמעות קבועה ומשתמש בהן בניסיונותיו לתקשר. מילים אלו אינן דומות בהכרח למילה מוכרת אולם הילד מייחס להן משמעות ברורה. לרוב המילים הטרומיות משתמשות בסדרה מוגבלת של הברות או צלילי דיבור. בשלב זה מבחינים באופן ברור בין צלילים שמפיקים תינוקות דוברי שפות
   שונות.

סביב גיל שנה מתחיל התינוק להפיק את המילים הראשונות. בתחילה המילים יהיו סביב הקשרים וסדרים חברתיים- כגון "אמא", "אבא", או התייחסות של הפעוט לעצמו לשמו או "אני" ,"שלי". אחר כך התינוק ישתמש במילים גם כדי לתאר שמות עצם, חפצים ופעלים.

בסיכום: שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית שומרים בד"כ על סדר קבוע. קיימים הבדלים אישיים, סביבתיים )למשל, מידת תשומת הלב שהילד מקבל במסגרת המשפחה שלו) ותרבותיים בין ילדים בקצב ההתפתחות, אך יש מעט הבדלים בסדר שלבי ההתפתחות. עם זאת, סטיות גדולות בקצב ההתפתחות בילד מסוים עלולות לעורר מאמצים לאבחון מפורט יותר כדי למקם את הבעיה אם היא קיימת,ואם מתגלה בעיה, בתכנית התערבות.

רשימת מקורות

גרינשפן ס.י. ווידר ש.(1995 ) ילדים עם צרכים מיוחדים.הוצאת קוראים.

סולברג ש. (תשס"ז) פסיכולוגיה של הילד והמתבגר.הוצאת מגנס-האוניברסיטה העברית
בירושלים.

סרוף א., קופר ר. ודהארט ג'.(1996) התפתחות הילד טבעה ומהלכה. האוניברסיטה הפתוחה.

תדריך לביצוע בדיקה התפתחותית- שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות.

Adamson L.B.(1996) Communication Development During Infancy. Boulder, CO.:
Westview Press
Brazelton, T. B. Koslowski, B. & Main, M. (1974).The origins of reciprocity: The early mother-infant interaction. In M.Lewis, & L. A. Rosenblum (Eds.). The effect of the infant on its caregiver. Oxford, England: Wiley-Interscience.

Cole M., Cole S.R. & Lightfoot, C. (2004). The development of children (5th edition).
New York: Worth.

Emde R.N., Gaensbauer X., Harmon R. J. (1976). Emotional expression in infancy: A biobehavioral study. New York: International Universities Press.

Haviland, J.M. & Lelwica, M. (1987) The induced affect response: 10-week-old infant's response to three emotion expressions. Developmental Psychology, 23, 97-104.

Piaget, J. (1952).The origins of intelligence in children. New York: International Universities Press.

Stern D. (1980) The first relationship: Infant & mother. Cambridge, MA: Harvard
University Press

Wolff, P. H. (1965). The development of attention in young infants. Annals of the New York Academy of Science, 118, 815-830.