כמו בכל תחומי ההתפתחות, גם התחום החברתי מתפתח בשלבים כאשר כל שלב שמושג מהוה בסיס לשלב הבא אחריו. התחום החברתי מתייחס לקשר שהילד יוצר עם ילדים נוספים ולמשחק המתפתח ביניהם.
בשלב הראשון, הילד משחק לבד ונראה כי אינו מודע למעשים של האחרים. שלב זה אופייני לסביבות גיל שנה.
בשלב השני, הילד מודע לאחרים, מסתכל עליהם לעיתים או על מה שהם עושים, אך אינו משחק איתם. שלב זה אופייני לגילאי שנתיים.
בשלב השלישי, הילד משחק על יד ילדים אחרים, ויכול לחלוק איתם באותו מרחב, באותם חומרים, יכול להתחלף איתם במשחקים, להראות לאחרים את משחקיו, לחקות אחרים או להתחלף עם הילדים האחרים, אך עדיין אינו משחק עמם. שלב זה אופייני לגילאי שנתיים-שלוש.
בשלב הרביעי, הילד יוצר קשר ישיר עם ילד אחד מתחלק עמו בצעצועים או בחומרים ומשחקם הוא שיתופי והדדי. שלב זה אופייני לגילאי שלוש.
בשלב בחמישי, הילד משתתף במשחק בקבוצת ילדים, שבו מצליח להשתלב במשחק עם תורות או במשחק קופסא עם חוקים מוגדרים או משחקים קבוצתיים כמו תופסת ומחבואים או במשחקי תפקידים בו כל אחד מהילדים מאמץ תפקיד ומשחק בו על פי הרעיון שמועלה בקבוצה. שלב זה אופייני לגילאי ארבע והלאה.
על מנת לבחון האם לילד שלי יש קושי חברתי יש להתייחס לגיל הכרונולוגי של הילד ולשלב ההתפתחותי שאותו השיג.
תינוקות מתייחסים בעיקר לדמויות המטפלות בהן וככל שהם גדלים הם מביעים עניין באנשים אחרים ובתינוקות אחרים, אך חסרים עדיין ביכולת למשחק משותף. בחודשים הראשונים, ההורים הם אלו היוזמים את הפעילות המשחקית, אך התינוקות מצטרפים אליהם בהנאה רבה. בסביבות גיל שמונה חודשים, כאשר קביעות האובייקט מושגת (היכולת לדעת שגם כשחפץ נעלם הוא עדיין נמצא) התינוקות מגלים הנאה רבה ממשחקי קוקו עם הוריהם. בחודשים הראשונים התינוקות חוקרים בעיקר את גופם, ידיהם, רגליהם, ולאחר מכן הם מגלים עניין בצעצועים, שמים אותם בפה, מעבירים מיד ליד ומרעישים איתם. בסביבות גיל שנה-שנה וחצי במקביל להתפתחות ההבנה, מתפתח משחק תפקודי, והפעוט מרים כוס לפיו, משכיב בובה במיטה ומסיע מכונית. זהו גם הגיל שבו הפעוט בעצמו יתחיל ליזום משחק עם הוריו. לקראת גיל שנתיים, במקביל להתפתחות השפתית, הפעוט מצליח לשחק במשחקי כאילו ויכול להשתמש בחפץ כייצוג של דבר דמיוני על ידי חפץ אמיתי: הקוביה היא תפוח והוא אוכל אותו, הוא מדבר בכאילו בטלפון עם אבא ועוד. שלב זה הוא הבסיס בהמשך למשחקי תפקידים עם בני הגיל.
בהתאם למה שמצופה מהגיל ומהרמה ההתפתחותית של המשחק, נבחן האם קיים קושי חברתי ביצירת הקשרים או בהיענות לקשרים חברתיים מילדים אחרים ולאחר מכן בהשתתפות במשחק בקבוצת ילדים.
במידה והילד מתקשה בהשגת אחד השלבים המתוארים ניתן לקדמו ולסייע לו להשיג את שלבי ההתפתחות החברתית, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ מקצועי.
עם זאת, ישנם מצבים בהם הילד השיג את כל השלבים המתוארים, אך הוא עדיין מתקשה בתחום החברתי. במצבים אלו נבחן האם המקור לקשייו קשור להתפתחותו הרגשית וליכולות הכוללות גילוי עניין בסביבה ויכולת לויסות עצמי, יכולת ליצירת קשר בינאישי משמעותי והנאה ממנו (גם עם מבוגרים), יכולת של הבנה של שיתופיות והדדיות, יכולת לפיתוח תקשורת וביטוי רגשות באופן מותאם, יכולת להתארגנות בפעילות, יכולת שליטה עצמית וויסות עצמי.
גם במצבים אלו במידה והקושי החברתי מציק לילד וגורם לפגיעה בתפקודיו מומלץ במידת הצורך לסייע לו ולפנות לייעוץ מקצועי.
