ילדים במשפחות של הורים גרושים

כיום כאשר שיעור הגירושין הולך ועולה, צריך לדעת איך להתגרש נכון. כיום לפחות 1 מכל 4 גירושין נחשבים גירושין עם קונפליקט גבוה (מנתונים שנלקחו ממרפאות לבריאות הנפש).

בגירושין קשים בני הזוג לשעבר ממשיכים להיות תקועים במריבות רציניות, וילדיהם חווים במשך תקופות ארוכות את המלחמות בין הוריהם. תקופה של שנתיים אחרי גירושין היא הזמן המצופה מבני הזוג, מהילדים ומהמשפחה המורחבת להסתגל. עם זאת, בגירושין רבים הסכסוכים ממשיכים הרבה מעבר לשנתיים.

ילדים במשפחות אלו הם בסיכון. הוריהם נמצאים בקונפליקט מתמיד, ולכן לא מספקים להם את  התמיכה והטיפול הנדרשים. ילדים אלו סובלים לעיתים קרובות מדיכאון ויש להם קשיים חברתיים וקשיים בקשרים אינטימיים.

אפיונים גירושין קשים הם:

*שיעור גבוה של תביעות משפטיות חוזרות ונשנות

*שיעור גבוה של כעס וחוסר אמון

*קושי מתמשך לתקשר ולשתף פעולה ביחס לטיפול בילדים גם שנתיים ושלוש אחרי הפרידה.

*קושי להתמקד בצרכים של הילדים כנפרדים מהצרכים שלהם והם לא יכולים להגן על ילדיהם מהמצוקה הרגשית שלהם והכעס והריבים זה עם זה.

ישנם כמה אספקטים של הפרידה בעצמה שמשפיעים על אופן הגירושין. לדוגמה, סיום פתאומי של הנישואין על ידי אחד מבני הזוג מבלי לידע את הבן זוג השני יכול להיות מאוד קשה ויכול לגרום לכעס עמוק ותחושה קשה של בגידה מבן הזוג שלא ידע. כמו, הודעה פתאומית על רומן או החלטה לעזוב בגלל התאהבות באדם אחר. גירושין רבים עם סכסוכים קשים שמגיעים לטיפול הסתיימו בדרך הזו. הכעס וחוסר האמון ממשיכים לאורך שנים. גם התביעות המשפטיות ביחס לגירושין יכולים לגרום לסכסוכים ממושכים. דברים מסוימים שנאמרו במהלך הגירושין הופכים למאוד כואבים והם אינם נשכחים. הזמן והכסף המושקעים בתביעות המשפטיות יכולים לגרום לצלקות עמוקות ומתמשכות. כאשר בדרך כלל בסכסוכים הללו ישנן כמעט תמיד תביעות חוזרות ונשנות בבתי משפט.

ישנן 3 רמות ביחסים הקונפליקטואליים בין ההורים הגרושים: רמה חברתית-חיצונית, רמה בין אישית ורמה אינטרה-פסיכית.

הרמה החברתית-חיצונית ניזונה מלחצים של אירועים חיצוניים (כמו אובדן עבודה והסדרי גירושין) ורשתות חברתיות (הכוללות: חברים, משפחה, עורכי דין ובתי משפט), שמעצימים את המבוי הסתום שבני הזוג לשעבר נכנסו אליו.

ברמה הבין אישית בני הזוג מגישים תביעות חוזרות ונשנות שמביאות למבוי סתום במקביל לניסיונות לארגן את חיי הילדים לאחר הגירושין.

הרמה האינטרה-פסיכית מערבת את הפתולוגיות של הפרט, כמו מחלה נפשית והתמכרויות. רמה זו של מבוי סתום היא יותר נגישה מכיוון שאנשי מקצוע ולפעמים בתי המשפט יכולים להבחין בהם, ולהגיע להחלטה על חזקת הילדים והסדרי הראייה. בני זוג  שנמצאים שנים לאחר הגירושין בקונפליקט, עשויים להיות אנשים המסתגלים היטב והורים דואגים כל אחד בפני עצמו. מערכת היחסים ביניהם היא הפתולוגית.

טיפול

הגישה הקוגנטיבית-התנהגותית עוסקת באמונות, מחשבות, תפיסות והתנהגויות של בני  המשפחה, ובאופן שבו אלו משפיעים על תפקוד המשפחה יחד עם גורמים חברתיים וסביבתיים. על פי תיאוריית המערכות, הקונפליקטים שאינם מסתיימים נתמכים על ידי גורמים סביבתיים כמו גם על ידי גורמים פנימיים של המשפחה ושל חבריה. הטיפול המשפחתי הקוגנטיבי-התנהגותי ממוקד באינטראקציות העכשוויות של חברי המשפחה. העבר והיסטורית המשפחה אינם המוקד. בתוך מסגרת זו, בה גורמים שונים משפיעים ומושפעים האחד מהשני מאמינים כי מחשבה מסוימת יכולה לעורר רגש והתנהגות מסוימים ולהפך. כך גם ההתפתחות והסביבה החברתית משפיעות על התפיסות כבר מהילדות, שמעוצבות בסכמות. לאחר מכן אירועים שקורים מקבלים משמעות על ידי הסכמות האלו. חלק מהסכמות הן מאוד חזקות וחלק פחות. מטפלים קוגנטיבים-התנהגותיים מאמינים ששינוי בסכמות הוא הכרחי על מנת לשנות  התנהגות, וששינוי בהתנהגות מחזק סכמות חדשות ויעילות יותר. אנשים מניחים שיש סיבה להתנהגות שלהם, והם מחפשים להבין למה משהו קורה. הסכמות יכולות להיות מוסברות כגורמות להתנהגות האנושית.

בגישה זו, מיומנויות תקשורת והיכולת להיות אמפתיים הן חיוניות לתפקוד משפחה בריא.  לכן, מלמדים את בני המשפחה לומר בקשות במונחים חיוביים, להגיב ישירות לביקורת במקום להאשים זה את זה הדדית, לדבר על ההווה והעתיד במקום על העבר, להקשיב בלי להפריע ולהפסיק שאלות שנשמעות כמו הצהרות. מעודדים את בני המשפחה לדבר על רגשותיהם ומחשבותיהם על ההתנהגויות של חברי משפחה אחרים. מעודדים אותם לבטא את רגשותיהם כבקשות יותר מאשר כהתקפות ולהקשיב לנקודת המבט אחרת ולנסות להבין מה נאמר. מיומנויות של פתרון בעיות חשובות במיוחד. היכולת למקד את הבעיה, לפתח מטרה ואסטרטגיות להגיע למטרה. המטפל מנסה לבנות מחדש אמונות מוטעות ולהגביר התנהגויות מוצלחות לתפקוד המשפחה. זאת על ידי נתינת אינפורמציה, מודלינג, משחק תפקידים והערכה. למשל: רעיון של עכבה הדדית– לא ניתן לאהוב ולטפל בילדים ברמה שבה היה אפשרי כל עוד  משקיעים אנרגיה ביחסים הפתולוגים עם הגרוש/ה. לא ניתן לחוות שתי מחשבות ורגשות מנוגדות באותו זמן, וככל שהמחשבה החיובית תהיה יותר דומיננטית המחשבה השלילית תפחת. שינוי מרגשות חזקים של בגידה וכעס לגרוש לרגשות חזקים של אהבה ודאגה לבנותיו. להיות הורה טוב משמעו לספק יותר צרכים רגשיים מאשר את הצרכים החומריים.

תאוריית הלמידה החברתית– לימוד מיומנויות הוריות והדגמת התנהגויות. במקום לומר מה לא עושים טוב, לחזק את כל מה שהוא עושה טוב. הורות אפקטיבית, כוללת התנהגויות הוריות כמו הצגת בקשות כשהילדים שמים לב, יצירת קשר עין איתם, לבקש במקום לדרוש, הסבר למה וחיזוק התנהגות רצויה. לתת הסברים להתנהגות נדרשת, שנותנים לילד תחושת חשיבות ומאפשרים לו ללמוד ערכים. כישורים של פתרון בעיות, ותרגלו אותם: הגדרת הבעיה, הצעת פתרונות שונים, ניסוי עד להשגת התוצאה.

לסיכום: אחרי גירושין המשפחה צריכה לבנות עצמה מחדש. התהליך כרוך בארגון מחדש למשפחה עם שני גרעינים.  אופי היחסים במשפחה של הורים גרושים מבוסס על טבע היחסים בין בני הזוג. לעיתים קרובות המטפל מתערב בקונפליקט, אך אז הוא נהיה צד בו. המסר הוא שכל הורה תמיד יהיה הורה לילד. לא לשים את הילד שיבחר בין ההורים. יש לטפח את היחסים עם הילד בתקופה הקשה של המעבר מגירושין לשתי משפחות גרעיניות. בטיפול המשפחתי מגבירים מחשבות חיוביות לילד על פני מחשבות שליליות לבן הזוג לשעבר. כאשר הורה אחד יוצא מהקונפליקט הקונפליקט שוכח. ההתמקדות היא על תקשורת יעילה, הבנה אמפטית ומשא ומתן.

ביבליוגרפיה:

Journal Issue: J. R. Johnston (1994). High-Conflict Divorce. Children and Divorce Volume 4 (1 )

דילוג לתוכן