בשנים הראשונות לחייו של הילד נבנות היכולות החברתיות שלו, אך לעתים עולה החשש שההתפתחות בתחום זה אינה תקינה. מהם השלבים בהתפתחות החברתית של הילד, כיצד מזהים אם הוא חווה קושי חברתי ולמי פונים?
התחום החברתי בהתפתחות הילד מתייחס לקשר שהילד יוצר עם ילדים נוספים ולמשחק המתפתח ביניהם. ילד המראה יכולות חברתיות הינו ילד המצליח ליצור קשרים חברתיים ולהיענות לקשרים חברתיים, ובשלב מאוחר יותר גם להשתתף במשחק בקבוצת ילדים. לעיתים הילד ירצה בקשר חברתי, אך לא ידע כיצד ליצור אותו או לשמר אותו או להתמודד עם היבטים שונים בקשר כמו שיתוף, עמידה על שלו, הצטרפות והבנה של המצב החברתי שבו הוא נמצא.
התפתחות תקינה של היכולות החברתיות של הילד נמדדת בהתאם למה שמצופה מהגיל שלו ומהרמה ההתפתחותית של המשחק.
בחודשים הראשונים נבנה הבסיס ליכולות חברתיות עם בני הגיל
בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ההורים הם אלו היוזמים את הפעילות המשחקית, והתינוק מצטרף אליהם בהנאה רבה. בתקופה זו, התינוקות בעיקר חוקרים את גופם, ידיהם ורגליהם, ורק לאחר מכן מגלים עניין בצעצועים, שמים אותם בפה, מעבירים מיד ליד ומרעישים איתם. תינוקות מתייחסים בעיקר לדמויות המטפלות בהם וככל שהם גדלים הם מביעים יותר ויותר עניין באנשים אחרים ובתינוקות אחרים, אך עדיין חסרה להם היכולת לקחת חלק במשחק משותף.
בסביבות גיל שמונה חודשים, כאשר קביעות האובייקט מושגת (היכולת לדעת שגם כשחפץ נעלם הוא עדיין נמצא) התינוקות מגלים הנאה רבה ממשחקי "קוקו" עם הוריהם ומתחילים ליזום משחק משותף ראשוני עם הוריהם על ידי קשר עין, צחוק וג'סטות.
בסביבות גיל שנה-שנה וחצי, במקביל להתפתחות ההבנה, מתפתח משחק תפקודי והפעוט מראה יכולת של הרמת כוס לפיו, השכבת בובה במיטה והסעת מכונית.
לקראת גיל שנתיים, במקביל להתפתחות השפתית, הפעוט מצליח לשחק במשחקי "כאילו" ראשוניים, ויכול להשתמש בחפץ כייצוג של דבר דמיוני. למשל, הקובייה היא תפוח והוא "אוכל" אותו, או שהוא מדבר עם אבא בטלפון "בכאילו" ועוד. שלב זה הוא הבסיס למשחקי תפקידים עם בני הגיל בהמשך.
מהם השלבים בהתפתחות החברתית של הילד?
בדומה לכל תחומי ההתפתחות, גם התחום החברתי מתפתח בשלבים כאשר כל שלב שמושג מהווה בסיס לשלב הבא אחריו. בשל זאת, על מנת לבחון האם לילד שלי יש קושי חברתי נדרש להתייחס לגיל הכרונולוגי שלו ולשלב ההתפתחותי שאותו השיג.
השלב הראשון
בשלב זה, האופייני לגיל שנה, הילד משחק לבד ונראה כי הוא לא מודע למעשים של האחרים.
השלב השני
בשלב זה, האופייני לגיל שנה וחצי, הילד מודע לאחרים, מסתכל עליהם לעתים או על מה שהם עושים, אך אינו משחק איתם.
השלב השלישי
הילד משחק ליד ילדים אחרים, יכול לחלוק איתם את אותו מרחב ואותם חומרים, להתחלף איתם במשחקים, להראות לאחרים את משחקיו, לחקות אחרים או להתחלף עם הילדים האחרים, אך עדיין אינו משחק עמם. שלב זה אופייני לגילאי שנתיים.
השלב הרביעי
הילד יוצר קשר ישיר עם ילד אחד מתחלק עמו בצעצועים או בחומרים ומשחקם הוא שיתופי והדדי. שלב זה אופייני לגילאי שלוש.
השלב החמישי
הילד משתתף במשחק בקבוצת ילדים, ואף מצליח להשתלב במשחק עם תורות, משחק קופסא עם חוקים מוגדרים, משחקים קבוצתיים כגון תופסת ומחבואים או במשחקי תפקידים בהם כל אחד מהילדים מאמץ תפקיד ומשחק על פי הרעיון שמועלה בקבוצה. שלב זה אופייני לגילאי ארבע והלאה.
כיצד מזהים קושי חברתי אצל הילד?
קושי חברתי מתבטא בדרכים שונות. ייתכן מצב בו הילד רוצה ומעוניין ליצור קשר עם בני גילו, אך מתקשה לעשות זאת בדרך מתאימה, חוטף משחקים מילדים אחרים משום שהוא מתקשה לבקש, מתקשה לחלוק משחקים עם אחרים, או לחילופין עשוי להכות או לגעת חזק מידי כשהוא יוצר קשר עם בן גילו ומתקשה לנהוג אחרת.
סימן אחר לקושי חברתי הוא ילד שאינו מגלה עניין בבני גילו, אלא מגלה עניין בצעצועים
ובחפצים.
סימן נוסף הוא ילד שמתקשה לשמר קשרים עם בני גילו בשל ביישנות רבה, הימנעות ופאסיביות, ולכן ממעט ליזום קשרים עם ילדים אחרים וזקוק לתיווך ועזרה לשם כך.
קושי חברתי יכול לבוא לידי ביטוי גם בילד שקשה לו להשתלב במשחקים קבוצתיים, מתקשה להפסיד ואינו מבין את החוקים והכללים החברתיים.
חשוב לשים לב האם הילד מתלונן שאין לו חברים, אם הוא חש דחוי חברתית והאם הדבר גורם לו למצוקה.
כיצד מתמודדים עם קושי חברתי של הילד?
במידה והילד מציג קשיים חברתיים חשוב לאבחן את מהותם ובאופן הזה לקדמו ולסייע לו להשיג את שלבי ההתפתחות החברתית בהם מתקשה. במידת הצורך ניתן לפנות לפסיכולוג התפתחותי ולבצע אבחון מקצועי של הקשיים של הילד ושל מקורם.
אבחון של קשיים חברתיים
האבחון יאפיין את המקור לקושי החברתי ויבחן האם הוא ליכולת הילד לגילוי עניין בסביבה, היכולת לוויסות ושליטה עצמית, היכולת ליצירת קשר בינאישי משמעותי והנאה ממנו , היכולת של שיתופיות והדדיות, ביטוי רגשות באופן מותאם ושימוש במיומנויות תקשורתיות מגוונות. כמו כן, תיבחן מידת המצוקה שהילד מפגין לנוכח הקשיים שמציג.
טיפול בקשיים חברתיים
ניתן לטפל בקשיים חברתיים באמצעות טיפול פסיכולוגי פרטני בליווי הדרכת הורים או באמצעות טיפול קבוצתי, במסגרתו מספר ילדים בני הגילו החולקים קשיים דומים עובדים יחד בקבוצה לרכישת מיומנויות חברתיות בהן הם מתקשים. כמו כן, לעיתים נעשית הדרכה לצוות החינוכי על מנת לסייע לילד במסגרתו באופן המקדם היותר או שיומלץ מתן סיוע או עזרה כגון סייעת שתוכל לסייע בתחום זה.
הבחירה בסוג הטיפול המומלץ ביותר תעשה לאחר היכרות עם הילד ושקילת הטיפול שיקדם אותן באופן המיטבי.
